תולדות נתניה מייסודה ואילך – "בירת השרון"

לאחר רכישת אדמות אום-ח'אלד, נתניה קמה פעמים – בפעם הראשונה הוקמה ע"י תנועת "בני בנימין" ותנועת "הנוטע", לאחר מכן במהלך מאורעות תרפ"ט ננטש היישוב ובחודש ספטמבר 1929 (ג' חול המועד סוכות) נוסדו בתי הקבע הראשונים בנתניה.

בשנת 1932 כבר זכתה נתניה למעמד של "כפר" מידי הבריטים. משנת 1933 ועד 1940 נהפכה נתניה לאיזור עירוני ומרבית הביצות בסביבותיה יובשו. נתניה נהפכה גם למרכז צבאי בריטי ובשל כך הוקמו בה מלונות רבים, חנויות רבות ומרכזי בילוי. בין היתר נבנה בנתניה שדה תעופה בריטי, בסמוך למקום שבו נבנה הפלנטריום "פלנתניה". כמו כן, באותן השנים הפכה נתניה גם למרכז תעשייתי חשוב ועולים רבים שהגיעו מבלגיה פיתחו בנתניה את ענף היהלומים – מה שנתן לעיר את הכינו

י "עיר היהלומים".

נתניה שימשה גם כמרכז פעיל של המחתרות היהודיות בארץ – העיר שימשה כמרכז אזורי של ארגון ההגנה וכמרכז גדול של חברי אצ"ל. מאוחר יותר גם הלח"י הקים בעיר סניף משלו.

חופי נתניה שימשו כמרכז להורדת מעפילים במשך תקופה ארוכה ורק לאחר שהפכה נתניה למרכז צבאי גדול של הבריטים הופסקה ההעפלה דרך חופיה של העיר.

אחד המבצעים המחתרתיים הידועים ביותר שנעשו בנתניה הוא תלייתם של שני סרג'נטים בריטים בחורשה מדרום לנתניה ("חורשת הסרג'נטים") כפעולת נקם על תלייתם של חברי האצ"ל שנתפסו במהלך הפריצה לכלא עכו.

בזמן מלחמת העולם השנייה, בשנת 1942, לאחר שנפלה יוון לידי הנאצים שימשה נתניה כמקום מקלט למלך יוון גיאורג יחד עם הפמליה שלו. המלך וחייליו הגיעו לנתניה והבריטים דאגו להפיק בעיר תחרויות ספורט וטקס לכבוד הגעתו של מלך יוון.

לאחר קום המדינה, מצאה את עצמה העיר נתניה בין מותניה הצרים של המדינה (נתניה הייתה העיר הראשונה שהוכרזה ע"י מדינת ישראל). ב-1950 הוקמו בנתניה אזורי תעשייה חדשים שהמוכר ביניהם הוא "קריית אליעזר".

בפרק הזמן שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים התפתחה העיר נתניה בצורה משמעותית – שיכוני העולים שהוקמו סביבה נהפכו אט אט לשכונות בעיר, הוקמו שכונות חדשות, העיר משכה אליה עולים רבים והוקמה שכונת "קריית צאנז" אשר שימשה כמרכז חסידי עולמי.

לאחר מלחמת ששת הימים המשיכה העיר להתפתח, אך השינוי האמיתי בחזותה של העיר התרחש בשנות ה-80, אז שופץ הרחוב הראשי (רחוב הרצל) הוקמו המדרחוב המפואר של רחוב הרצל, כיכר העצמאות ומדרחוב קראוזה שהפכו את נתניה לעיר תיירותית. באותן השנים קלטה נתניה רבים מעולי אתיופיה ושיפצה את שכונות המצוקה, גנים רבים הוקמו בעיר והיא שינתה את פניה לבלי היכר. באותן השנים גם הוקמו היכל התרבות של העיר ובית המשפט.

בשנות ה-90 הפכה נתניה לעיר מרכזית בכל הקשור לקליטת העולים מבריה"מ לשעבר. בשל כך, חוותה העיר תנופת בנייה ופיתוח והוקמו בה אולפנים רבים עבור העולים החדשים. באותן השנים הוקמו שני קניונים בנתניה – קניון הדרים וקניון השרון. לפני מספר שנים נבנתה בנתניה אנדרטה לזכרם של החיילים הרוסים שנלחמו בנאצים במלחמת העולם השנייה, רבים מהם היו יהודים. פתיחת האנדרטה נעשתה בנוכחות פוטין, נשיא רוסיה.

אנדרטה בנתניה לזכר החיילים הרוסים שנפלו במלחמה נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה

 

שינוי גדול נוסף התרחש כאשר לראשות העיר נבחרה מרים פיירברג. מעט לאחר שזו נבחרה, קרסו תעשיית היהלומים והתיירות והעיר נכנסה למשבר כלכלי. במקומה של תעשיית היהלומים הובאו לעיר עסקים גדולים כמו "איקאה" השבדית, חברות היי-טק בינלאומיות ועוד הרבה עסקים גדולים שהתמקמו באיזורי התעשייה החדשים של העיר. בימי פיירברג הוקמו שכונות חדשות כדוגמת "עיר ימים", "גלי ים" ו- "קריית השרון", שופצו מחדש רחוב הרצל וכיכר העצמאות, הורחבה הטיילת לאורך החוף, הוקמה מעלית מיוחדת לחוף סירונית, הוקם פלנטריום ופותחה התיירות העירונית. כמו כן, בימיה נוסד קניון שלישי בעיר – קניון עיר ימים, והוקם איצטדיון חדש (בסמוך לחורבות אום-ח'אלד).

בימיה של פיירברג זכתה נתניה בתואר "בירת הספורט של ישראל" ו-"הריוויירה של ישראל".

בימיה של פיירברג החל גל נוסף של עלייה מאירופה לעיר נתניה – הפעם מצרפת ואיטליה, עלייה זו נמשכת עד ימינו והביאה לעיר עשרות אלפי עולים. נתניה מהווה כיום מרכז עסקים ארצי ומאכלסת עסקים, מפעלים וחברות הייטק בינלאומיות. עסקים אלה נעזרים בשירותי עורכי דין ונוטריון נתניה לצורך פעילותם העסקית. עם זאת עדיין חלק מעסקים אלה פונים לקבלת שירותי נוטריון בהרצליה, הקרובה מאוד לנתניה (כ- 18 דקות נסיעה מנתניה), שם ניתן לקבל אף שירותי נוטריון בספרדית, לצד שפות נוספות כגון אנגלית ואיטלקית.

במשך שנים רבות שימש בית גודלמיץ מתקן הכשרה ונופש לחיילים, מה שעשה את נתניה למרכז פעילות ונופש עבור חיילי צה"ל. גם כיום משמשת נתניה מרכז לפעילות והכשרה לחיילים, במסגרתם של מתקנים אחרים הנמצאים בעיר, כגון וינגייט.